יום שני, 8 באפריל 2013

סריגה תציל ממוות?



היום יום השואה 2013 , לזכר ששת המליונים. חשבתי לעצמי, ומה בנוגע לסריגה במחנות? חיפשתי ומצאתי מעט חומר בנושא:

ידוע כי במחנות הריכוז, אם היה לך ידע במקצוע מסוים, אם יכולת להפוך את עצמך לנחוץ, זה יכל לעזור לך לעבור את הסלקציה ולהישאר בחיים, לפחות בחלק מהזמן. רופאים , צורפים, חייטים וכן – גם סורגות.

מסתבר שיש נשים וגם גברים  שחייהם ניצלו בזכות העובדה שהם ידעו לסרוג היטב. הוטלו עליהם משימות כמו סריגת כובעים גרביים וסוודרים לחיילים הגרמנים. היו חדרי סריגה מיוחדים, מעין תחנות עבודה ייעודיות , בהם ישבו הסורגים וסרגו את מה שדרשו מהם. וכשנגמר הצמר, והנאצי רצה את נעל הבית שלו, גם השיער שגולח מראשי האסירים שימש לסריגה. זאת היתה סריגה בכפייה, דרך להישאר בחיים.

ידוע גם כי בגטו וגם במחנות היתה כמובן גם סריגה מרצון, של סורגות שחיפשו דרך , בתוך כל הגהינום, להעביר קצת את הזמן בצורה יותר נעימה. להעניק מתנות סרוגות ליקירים, לנסות ולהכין גרביים ופריטים שיחממו קצת גפיים קפואות בחורף הקשה.

הסורגות היו צריכות לגלות יצירתיות רבה בחיפוש חומרים לסרוג מהם. חתיכות עץ ומתכת יכלו לשמש כמסרגות, חתיכות של סוודרים קרועים שנפרמו יכלו להיסרג מחדש ויש אפילו עדויות שהשתמשו בחוטים שפרמו משקי תפוחי האדמה ושקי חיטה כחומר לסריגה.

מעצב הסריגים המפורסם הורסט שולץ, למד לסרוג בזמן שהיה עצור במחנה. גברת מבוגרת שפגש במחנה לימדה אותו לסרוג, הם פירקו מוטות מגלגל מכונית שמצאו כדי שיהיו למסרגות, והשתמשו בשאריות גרבי ניילון ובחוטים משקי קמח כדי שיהיה במה לסרוג וכך הוא נחשף לעולם הסריגה. למרבה המזל הורסט ניצל ולאחר המלחמה הפך לאחד המעצבים הבינלאומיים המוכרים של התקופה, פירסם ספרי סריגה רבים.

בגלל היותו מפורסם אנו יודעים כיצד למד לסרוג אולם אני בטוחה שיש סיפורים רבים כאלה של אנשים פחות מפורסמים אשר ניסו דרך הסריגה לשמור על שפיות דעתם בתקופה של טירוף מוחלט.

דוגמא טיפוסית של המעצב הורסט שולץ

מתוך האתרים :

http://fyberknitics.blogspot.co.il/2013/01/remembering-holocaust-with-knitting.html

עוד בנושא סריגה במלחמת העולם השנייה
http://vmknittingart.com/2011/01/25/life-magazine/

2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

רשומה מרתקת...

תגילי אמר/ה...

תודה