יום שישי, 9 באפריל 2010

סוריאליסטי לחלוטין: בובת היטלר סרוגה - איפה עובר הגבול?

לקראת יום השואה רציתי לשתף את קהילת הסריגה הישראלית בדבר הזה שנתקלתי בו לפני כמה זמן.

ראיתי את התמונה הזאת של בובת היטלר הסרוג - שנקרא באנגלית knitler the knitted Hitler ובתרגום חופשי - סריגלר ההיטלר הסרוג.
הוראות הסריגה לבובה הזאת ולעוד דמויות של מפלצות אדם כמו סדאם חוסיין, פול פוט ואחרים מופיעות בספר סריגה של רייצ'ל מטיוז הבריטית.
התגובה הראשונה שלי היתה צחוק, זה פשוט היה גרוטסקי כל כך, ראינו כבר הרבה פרודיות על האיש כולל לאחרונה, הסרטון המצחיק מיוטיוב על היטלר שמחפש חניה בתל אביב.

אחר כך התגנבה תחושה של מבוכה ללב. סריגה בעיני היא אמנות רכה שבאה מאהבה, וזה לא כל כך מסתדר פה אז נכון שראינו כבר דגמים סרוגים של מעיים של צפרדע ועוד כאלה מוזרויות ( בדרך כלל כצורה של מחאה חברתית שקטה) אך מה עבר בראשה של המעצבת, שהחליטה לתת פוקוס דווקא על הרוע האנושי?

הרוחות באנגליה סערו כשיצא הספר לאור לפני כשנתיים , הרבה טענו שהספר הזה פוגע ברגשות של אנשים ולא היה צריך לאפשר הוצאתו לאור

אני באופן אישי חושבת שאומנות צריכה להיות חופשית, הספר הזה אולי חסר טעם וקשה לי להעלות על הדעת מישהו שבאמת יסרוג לעצמו בובה כזאת
אז מה אתם חושבים? אומנות או פרובוקציה מיותרת? 

לכתבה בעיתון סאן הבריטי על הספר

9 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

הזוי, מיותר לחלוטין, אני מרחם על מסכנים שהיו צריכים להכין את הבובות האלה לצילומים

שלוה אמר/ה...

האמת, אותי זה הצחיק מאוד

אנונימי אמר/ה...

מיותר לחלוטין וכואב ועצוב.
היתה יכולה להוציא את הכשרון שלה בדרכים אחרות.

ציפי אמר/ה...

מממממממממ יש משהו מצחיק בובה הזאת, הייתי שמה עליה פרחים או עושה לה אף של פינוקיו אפשר להמשיך את הקו הגרוטסקי

אנונימי אמר/ה...

אני באופן אישי צחקתי בסרטון היטלר מחפש חניה בתל אביב למרות שמידי פעם עלתה בי צמרמורת על שמדובר כביכול באדם הנורא הזה
לעניין הבובה - אני חושבת שזה כבר מוגזם ולא אנושי

IlanaHarel אמר/ה...

לא מצחיק אותי בכלל,
כשמתקרב יום השואה אני כולי צמרמורת.
הבובה הזו לא עושה לי טוב בכלל
ולא הייתי מעלה על דעתי לסרוג אחת כזו עם כל הקונוטציות שהיא מעלה.
אין כאן כל קשר לאומנות בנושא הזה.
אילנה

אנונימי אמר/ה...

כתבתי בפורום, יש לו מעריצים עדיין, וטוב שמידי פעם מזכירים לנו את האפשרויות שיכולות להתקיים בעולמנו.
הסתכלתי שוב על הבובה, היא ללא פה ועיניים, אולי יש בה איזו מחאה, ולא רצון לפגוע בניצולים.בכל אופן טוב שנזכור מדוע אנחנו כאן.

דנא אמר/ה...

נראית לי דרך מוזרה להציג כשרון אומנותי. ממש לא מתאים לי-סריגה זה משהו כל כך עוטף ושבא ממקום של השקעה ונתינה והחיבור להיטלר הוא פשוט מבחיל.

Ahron Reches אמר/ה...

מותר לסרגנית/אמנית ההיא להביע את עצמה ולי מותר לבוז לה ולהביע את שאט נפשי לנושא עבודתה.
אגב, אדולף היה צייר ואף כתב ספר, אז מה?! זה צריך לשנות אותו בעינינו או להתיחס שונה לקהילת האמנים והסופרים?

טירוף זה טירוף זה טירוף ושום טירוף מעשי וחסידיו השוטים לא צריך לקבל הקלות כלשהן.
אהרן