יום רביעי, 3 בפברואר 2010

מה עושים בלימודי מודעות: אוטוביוגרפיה בחמישה שלבים

אתמול, הקריאו לי את השיר הזה שמתאר כל כך יפה את תהליכי הלמידה שלנו בחיים וכיצד אפשר לשפר אותם על ידי עבודת מודעות, שרציתי לחלוק עם מי שעדיין לא מכיר

מתוך ספר החיים והמתים הטיבטי

פרק ראשון
אני הולך ברחוב.
במדרכה יש בור עמוק.
אני נופל לתוכו.
אני אבוד...אני חסר ישע.
אין זו אשמתי.
לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה.


פרק שני
אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק.
אני מעמיד פנים שאיני מבחין בו.
אני נופל לתוכו שוב.
אני לא יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן.
אבל אין זו אשמתי.
ושוב לוקח לי נצח לצאת.


פרק שלישי
אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק.
אני רואה אותו.
אני נופל לתוכו בכל זאת...כוחו של הרגל.
עיני פקוחות.
אני יודע היכן אני.
זוהי אשמתי.אני יוצא מיד.


פרק רביעי
אני הולך באותו רחוב.
במדרכה יש בור עמוק.
אני עוקף אותו.

פרק חמישי
אני הולך ברחוב אחר........

הרבה אנשים מבלים חיים שלמים בפרקים א' עד ג' - נפילה שוב ושוב באותם בורות, התאהבות שוב ושוב באותם אנשים לא מתאימים, עבודות לא מספקות, אכזבות ותסכולים
בלימודי מודעות עצמית, בין היתר, לומדים לזהות את הבורות של החיים (בעיקר דפוסי התנהגות שלנו), לקחת אחריות אישית לשינוי וצמיחה - לחיות בפרק ד וה' של חיים עם מעט יותר בורות והרבה אפשרויות חדשות

נ.ב. אני את לימודי המודעות עושה במרכז אומגה - מה זה אומגה ואיך זה שינה לי את החיים ? לטובה לטובה ופרטים בפוסט אחר

תגובה 1:

לוני אמר/ה...

תגילי, גאה בך!(: לא בכדי העבודות שלך בקטלוג, הסריגה שלך יפה, טובה, מקצועית ,נפלאה ומושלמת -
גם מבחינת בחירת החוטים והמרקמים, וגם העיצובים
וטוב-הטעם.  וכל זה מבלי להתחיל להזכיר את נועם-הליכותיך....

כל הכבוד! שמחה וגאה,
לוני.