חג עצמאות שמח - מדינת ישראל - הארץ שלי

נשמח ונצחק, נודה למי שבזכותו אנחנו כאן, ונמשיך במלאכה כי היא רבה, לבנות את המדינה ולתת לה את הצביון שאנחנו רוצים שתהיה לה - מדינה מתקדמת, מוארת ומאירת פנים

סוריאליסטי לחלוטין: בובת היטלר סרוגה - איפה עובר הגבול?

לקראת יום השואה רציתי לשתף את קהילת הסריגה הישראלית בדבר הזה שנתקלתי בו לפני כמה זמן.

ראיתי את התמונה הזאת של בובת היטלר הסרוג - שנקרא באנגלית knitler the knitted Hitler ובתרגום חופשי - סריגלר ההיטלר הסרוג.
הוראות הסריגה לבובה הזאת ולעוד דמויות של מפלצות אדם כמו סדאם חוסיין, פול פוט ואחרים מופיעות בספר סריגה של רייצ'ל מטיוז הבריטית.
התגובה הראשונה שלי היתה צחוק, זה פשוט היה גרוטסקי כל כך, ראינו כבר הרבה פרודיות על האיש כולל לאחרונה, הסרטון המצחיק מיוטיוב על היטלר שמחפש חניה בתל אביב.

אחר כך התגנבה תחושה של מבוכה ללב. סריגה בעיני היא אמנות רכה שבאה מאהבה, וזה לא כל כך מסתדר פה אז נכון שראינו כבר דגמים סרוגים של מעיים של צפרדע ועוד כאלה מוזרויות ( בדרך כלל כצורה של מחאה חברתית שקטה) אך מה עבר בראשה של המעצבת, שהחליטה לתת פוקוס דווקא על הרוע האנושי?

הרוחות באנגליה סערו כשיצא הספר לאור לפני כשנתיים , הרבה טענו שהספר הזה פוגע ברגשות של אנשים ולא היה צריך לאפשר הוצאתו לאור

אני באופן אישי חושבת שאומנות צריכה להיות חופשית, הספר הזה אולי חסר טעם וקשה לי להעלות על הדעת מישהו שבאמת יסרוג לעצמו בובה כזאת
אז מה אתם חושבים? אומנות או פרובוקציה מיותרת? 

לכתבה בעיתון סאן הבריטי על הספר